מלאכות
RedCat
טמארי
אומנות ריקמה על כדור – יפן – לפי ההגדה, לפני אלפי שנה (מעריכים כי המלאכה התחילה במאה השביעית לפני הספירה) נסיכה יפנית משועממת תהבוננה דרך החלון וראתה ילדים של משרתיה משחקים בחצר עם חפץ עגול. "מה הם עושים?" היא שאלה את אמנתה. "משחקים בכדור" היתה התשובה. "אני גם רוצה אחד כזה לשחק בו. תשלחי מישהו להביא לי אותו מהחצר". "איך אפשר נסיכה?!" הזדעזע האומנת. דבר כזה מלוכלך ומכוער! זה עשוי שלפוחית של חזיר! זה לא נאה!!". "אני רוצה כדור!" התעקשה הנסיכה ולאומנת לא היתה ברירה אלא לציית. "אם כך, אני אעשה לך כדור. כדור יפה וקטן, המתאים לעמדה הנעלה שלך". וכך התחילה מלאכה בת אלפי שנה, כאשר בהתחלה הכדורים היו סימן של סטטוס חברתי. את הכדורים הראשונים היו יוצרים משיאריות של בד משי רקומים עם חוטי זהב וכסף וצבעים מאוד חזקים. המלאכה מתאימה לתחזוקת מוטוריקה עדינה, תרגול סבלנות, בנית תבנית צבעים ופיתוח ראיה הנדסית
צריבת זכוכית
אומנות ציור על זכוכית – צ'כוסלובקיה – אומנם הרומאים גם צרבו זכוכית, הם עשו זאת בשיטה מאוד מזיקה לסביבה, שהיום ניקראת שיוף חול, בניגוד לשיטה המודרנית בה צורבים את הדוגמה על זכוכית בעזרת קרם חומצי שמגיב כימי רק עם יצורים מבוססי סיליקון. השיטה העתיקה של שיוף חול אכן משתמשת בחול כדי לשפשף את הזכוכית וכך מייצרת אבקת זכוכית שהיא מאוד מזיקה ליצירים נושמים. תחילתה של השיטה המשתמשת בחומצה היא מאוד שנויה במחלוקת, עם יצרני זכוכית שונים מתחרים על שם הממציא. אני בוחרת לתת את הקרדיט לכימאי האלמוני הצ'כי שהמציא את החומצה אי שם במאה ה-16, אומנם הפטנט הראשון על השיטה הוגש בארה"ב ב1857, על ידיד כימאי בריטי בשם סטאורבריג'. צריבת זכוכית היא דרך ליצור דוגמאות מאוד מגוונות של זכוכית אטומה/חלבית על זכוכית שקופה, בהשקעה מינימלית. והכי טוב? זו מלאכה שחוסכת הרבה כסף וגם מורידה כמויות פסולת, שכן משתמשים בבקבוקים וצנצנות שאחרת היו נזרקים לפח. המלאכה מתאימה להבעת אומנות חופשית ולפיתוח הרגלי עבודה מסודרת ונקיה
חיות מחרוזים
אומנות הרכבה והתאמת צבעים – ארה"ב – שימוש בחרוזים לקשט את עצמינו, בין אם זה בתכשיטים, ובין אם זה ישירות בשיער, זה אחד האומנויות העתיקות ביותר, ואין תרבות שיכולה להוכיח שהיא המציאה את זה לפני כל האחרות. שימוש בחרוזים כדי ליצור צעצועים לילדים זה ללא ספק אומנות אמריקאית, ששכל הניראה נולדה בשנות השישים-שביעים כשמדריכים בקייטנות רצו להחיות אומנות של האינדיאנים המקומיים. מאוד אהבתי את הרעיון של עיסוק בחרוזים לילדים, וכעסק שמוקרו בתכשיטים ללא מתכת, חשבתי שלהביא את חרוזי הונציה הצבעוניים והמנצנצים בדומאות המוצעצעים זה רעיון מאוד מלהיב. היצירה כרוכה בהשחלה של חרוזים והצלבת הצייל בתוכם. המלאכה מתאימה לפיתוח סבלנות, הבנת תרשימים ופיתוח דימיון (כשמקשרים בין התרשים המצומצם לחיה/חפץ האמיתי)
רקמה ב-X
אומנות רקמה בדגמים סימליים – רומניה – כמו שכולם יכולים לצפות, מלאכת הריקמה היא מאוד עתירה, אומנם הרקמה ב-X קיימת כניראה רק ממאה חמישית-שישית (הדוגמה הכי עתיקה שנמצא, מקורה במאה השישית) ומקורה בהודו או מצריים. בחרתי לתת למאלכה זו לסמן את רומניה, ארץ מולדתי, בגלל ששם, בגיל 6, זכיתי במרום שראשון בתחרות רקמה. הגודמאות המאפיינות את המלאכה ברומניה לפי המסורת מצויירים באדום-שחור ורקומים געיקר על בד לבן. הדוגמאות שלי מותאמים לילדים, ודוגלו לאומנות המודרנית יותר, כפי שהיא נוסדה בשנות השישים בארה"ב. ריקמה ב-X היא דרך מצויינת לתרגל את החוש האומנותי וגם ליצור חפץ שימושי בזמן קצר: מלאכה אידיאלית לעידן האינסטנט! המלאכה מצויינת לתחזוקת חוש המימוש, ויסוט כח ביד ופיתוח זכרון מספרי
סריגה, מסרגה אחת
אומנות התחרה – צרפת – בשמה הלועזי קרושה או קרושט, המלאכה כפי שמכירים אותה כיום קיימת רק מתחילת המאה ה-18, וכמו שמה מקורה בצרפת – והמקורות מדוייקים כל כך עד שמשייכים את המלאכה לעלמכ ריגו דה לה ברנקדיאר, שכתבה את הדוגמאות הראשונים ואת הספרים הראשוניים. כמובן שהשיטה מבוססת על מלאכות אחרות שמקורן בהודו ואירן (פרס לשעבר) במאה ה-11, כך שמקורות שונים נותנים מידע שונה. מה שלא תבחרו להאמין, אתם חייבים להודות שקרושט היא מלאכה מאוד שימושית, שבעזרתה יוכלים ליצור דברים קטנים כגדולים, שימושיים או קישוטיים כאחד. מלחתחילה השתמשו בקרושט כדי ליצור תחרה לקישוט בגדים באותה מידה כמו ליצור תיקים ושמיכות. אני אוהבת במיוחד את דוגמאות הבובות – אמירוגומי – שזו התודפת היפנית למלאכה הכלל עולמית זו, ולכן הערכות של RedCat, כשיגיעו, יעסקו בעיקר עם בובות אלו
סריגה, שתי מסרגות
אומנות הבד המחמם – מצרים – אחת המלאכות הכי עתיקות באולם, אם לא ה-, בחרתי לשייך את סריגה למצריים בגלל שהחפץ הוותיק ביותר הסרוג שנמצא שלם הז זוג גרביים במצריים (ואומנם הגרביים האלו נקבעו כשייכים למאה ה-11, מורכבות הגודמה מוכיחה בודאות שהמלאכה היתה כבר מוכרת ומפותחת עשורים רבים). המלאכה כפי שמבצעים אותה כיום התפתחה בצפון אירופה במאות 18-19 ועדיין משמשת בעיקר ליצירת פרטי ביגוד מחממים
מקרמה
אומנות קשירת הקשרים – בבל וסיביר – עוד מלאכה עתיקת יומין שמקורה המדוייק נאבד בערפילי ההיסטוריה. שוב, שייכתי את המלאכה לארצות בהן נמצאו הדוגמאות הברורות העתיקות ביותר כדים מצופים בעבודת מקרמה בבבל, ואיטורי בגדים בקברה של נסיכה סיבירית. הרישומים ההיסטוריים הרצופים מראים את המלאכה כמתבצעת בארצות ערב, כציציות למגבות ושטיחים, ומשם מתפזרת לצפון אפריקה, ספרד ושאר אירופה. אומנם ניתן ליצור פרטי ביגוד שלמים כגון אפודות וחצאיות, המלאכה שימושית יותר בימינו ליצירת תכשיטים, חגורות ויצירות אומנות לתליה על הקיר. ב-RedCat בחרתי ליצור ערכות של חפצים שימושיים יותר: מחזיק מפתחות ומפית שולחן
עיסת מלח
אומנות פיסול ידידותי לסביבה – בריטניה - אומנם גם זו מלאכה שמופיעה כהמצאה של המצרים, לפי הממצאים ההיסטוריים, בחרתי לשייך אותה לבריטניה, בגלל שאני למדתי את המלאכה בשהותי באנגליה בסוף המאה 20, וגם בגלל שמסתבר שהבריטים הפיצו אותה באירופה. זו דרך מאוד טבעית, זולה וידידותית לסביב ליצור פלסטלינה. אפשר לצבוע את העיסה בזמן שמכינים אותה, או לצבוע אותה לאחר האפיה. השימוש בעיסת מלך מאוד פשוט ולא מזיק, אומנם ריכוז הגבוה של שמלח יכול לגרום לתחושת צריבה על פצעים
תכשיטנות
אומנות החרוז – אינקה – אחד משני המועמד היחידים לכתר המלאכה הכי עתיקה, לתכשיטנות שיטות רבות וחומרים רבים לא פחות. בRedCat עוסקים בעיקר בחריזה ולכן בחרתי לשייך את האומנות לארץ המוצא של הממצא העתיק ביותר. זו מלאכה של מבוגרים, אך לא רק, והשיטה המועדפת עלי היא אריגת חרוזים. הערכות של RedCat מאפשרים יצירה של מחרוזות, תבעות וצמידים בעיצובים שמרבים בשימוש בחרוזים
אוריגמי וקיריגמי
אומנות קיפולי הנייר – סין - אומנם כולם יודעים כבר שאוריגשמי התחילה ביפן (שכן השם "אוריגמי" ביפנית פירושו קיפולי נייר), בחרתי לשייך אותה לסין כארץ שהפיצה את האומנות בעולם כולו. קיריגמי זו אומנות-אחות של אוריגמי, שפירוש השם הוא גזירת נייר, והיא השיטה הפשוטה של לקפל נייר ולגזור אותו לצורות משעשעות ו/או אומנותיות. הורת הבנות הפשוטה שכולנו גזרנו בגן, היא לא פחות מדוגמת קיריגמי. והקואה-קואה שהילדים עדיין מקפלים ומשחקים מגיל 5 ומעלה זה לא פחות מדוגמת אוריגמי. הדוגמאות פשוטים כמו קורנט לסוקריות או מורכבים כמו דרקון תלת מימד שמנפנף בכנפיים
דקופאז׳
אומנות גזירת והדבקת נייר – ונציה – אם השם נשמע לכם צרפתי, אתם צודקים! דקופאז' בצרפתית פירושו גזירה לפי תיחום. האומנות הומצאה במאה ה16 בונציה, כדרך ליצור רהיטים אוריאנטליים בצורה מהירה וזולה. רהיטים אוריאנטליים הכוונה בעיקר לשיטת האיטור הצפון אפריקאית של אין-לאי: הנחת צורות קטנות של צדף או אבני פז בתוך חתכים קטנים מיועדים להם. אולי לא במקרה המלאכה משמשת היום לשיפצור רהיטים. היצירה כרוכה ב2 שלבים: קריעת נייר ממוחזר (בדרך כלל עיתונים ישנים) והדבקתו לחפץ הבסיס; וגזירת תמונות צבעוניות יפות והדבקתן מעל הרקע. בגלל פשטות העבודה ונגישות החומרים, ב-RedCat דוגלים בשימוש היצירה להעסיק ילדים, והערכות משתמשות בעיקר בחומרים ממוחזרים (קרטון ונייר מוזיקה או עיתונים זרים)
סילסולי נייר
אומנות הציור התלת מיימד – איטליה - אומנות שמשוייכת לנזירות במאה ה-15 בצרפת ואיטליה, כדרך פחות יקרה לקשט איקונים וחפצים דתיים אחרים. עד השליש הראשון של מאה ה20, נייר היה מצרך מותרות של עשירים, ונייר צבעוני, עוד יותר. לכן לזרוק נייר צבועני, או צבוע, מספרים ישנים או ציורים שהעשירים תרמו, היה לא רק ביזבוז אלא כמעט חטא. כיום, כשאיכות הסביבה היא כל כך נמוכה ויערות שלמים נעלמו מין העולם, עוד יותר חשוב להשתמש בנייר הקיים כמה שיותר. אומנם פסי נייר צבעוני מיוצרים במיוחד לטובת המלאכה, ומשווקים בערכות יחד עם כלים מיועדים, אני מעדיפה להדריך איך ליצור עם~ או על נייר ממוחזר, בעזרת כיסם ומספריים הנמצאים בכל בית. היצירה כרוכה בסילסול פסי נייר לצורות שונות והדבקת הצורות כמו בפסיפס ליצירת תמונה
מקלות נייר
אומנות מחזורי העיתונים – ברזיל – מוגדרת בעולם פשוט כמחזור נייר, ומוכרת בעולם כולו בשנים אחרונים, זו אומנות מבוססת על אריגת קש ליצירת סלים. רק שבמקום קש משתמשים במין מקלות שעושים על ידי גילגול דפי עיתון. את המקלות האלו אפשר לשטח ולגלג, או להשתמש באמת כמו אריגת סלים. את המלאכה ראיתי בפעם ראשונה בסרטון יוטיוב בברזילאית, אז בחרתי לשייך את האומנות לברזיל. כל מה שצריכם בשביל היצירות האלו זה ערמה גדולה של עיתונים ישנים ודבק לבן (עדיף בבקבוקון עם טפטפת, אם לא אוהבים להתלכלך קצת)
מנדלות
אומנות ציור הנפש – הודו - עוד אומנות עתיקה, הפעם מהודו אולי הכלי הראשון באולם לטיפול נפשי. הרישום ההיסטורי הראשון של מנדלות הוא מלפני 6000 שנה והמטרה היתה בדיוק זאת: לשחרר את המח ממחשבות טורדניות במקום שיטות מדיטציה המצריכות מח מתפקד בריא. אומנם עם הזמן זה הפך לכלי דתי של לזכור ולשנן תפילות. יש אשקולות רבות של איך, למה ומתי כדאי לצייר מנדלה ואני אולי היחידה שקוראת לזה "מלאכת יד" ונותנת מבט חופשי של בחירה מוחלטת, של אמנות ורוחניות. ב-RedCat זו המלאכה היחידה שלא מיצרים בעזרת חפצים שימושיים, שכן בריאות הנפש היא מטרה מספקת
אריגה בנול
אומנות שתי וערב – פרו – וזה המועמד השני לכתר המלאכת הישנה בעולם. הנול העתיק ביותר מתואר הרישומים בני 8000 שנה (6000 לפני הספירה), בסין, כאשר במצריים הנולים הופיעו רק לפני כ6600 שנה (4600 לפני הספירה). בהתחלה בסין השתמשו בחוטי משי, ובמצריים בחוטי פישטן. רק בזמן הרומאים, באירופה עברו לחוטי צמר כבסים. לכן בחרתי לשייך את המלאכה לפרו, שם הצמר הכי דומה לצמר הקדמון של הרומאים ושם עדיין משתמשים בנולים "ידניים" ליצירת אריגים, במקום לארוג בדים במפעלים ובנולים אוטומטים אחרים. ב-RedCat משתמשים בנולים קטנים, בטיחותיים, שולחניים, ליצירת פיסות שתי וערב קטנים (בערך גודל של דף A4)