יצירה מרפאה

היה לכם פעם שבוע מזעזע כזה שמתחיל בסיוט ואז הולך ומתדרדר? שבוע כזה שמתחיל עם צורך להרדים את הכלב שלכם שעוד לא בן שנתיים וממשיך עם הודעה שקופת חולים מגנה על רופא שהשפיל אתכם ואז המחלה הכרונית שלכם יוצאת משליטה?

גם אם לאו, אין לי ספק שגם אתם מצאתם את עצמכם מתי שהוא בתקופה כזאת שבה הכל שחור: עצב, תסכול, כאב, חוסר אונים. איך יוצאים מזה? איך הופכים את זה לאנרגיות טובות, חיוך ואם לא שמחה, לפחות רצון טוב כלפי הזולת?

יש מטפלי גוף-נפש בקהל שיגידו לכם קודם כל לתת לזה לקרות, לא להתנגד, לא להוציא את הרגשות האפלים מחוץ לחוק: אנחנו אנשים ולפעמים נרגיש רע. והם צודקים: תמיד תנו לגיטימציה לרגשות שלכם, באשר הם. ואז יהיו כאלה שיגידו: דברו עם חברים. ויהיו כאלה שיגידו: שימו את התודעה על משהו אחר: מדיטציה, עסק, בילוי. כשזה עובד, מצוין. אני אישית, תמיד ניגשת למלאכת יד זו או אחרת. תמיד יש משהו בבית שמצריך ייפוי (מלשון יפה), או בני במשפחה או חברים שמגיעה להם מתנה על איזה אירוע, או יש פשוט רעיון חדש שאני רוצה ליצור לו אב טיפוס. ואז אני שמה את הרגש הרע בצד לזמן מה, ושמה את תודעתי על היצירה הבאה. הפעם החלטתי לפעול למען מיצג לתערוכה. דבר קטן, שהתחיל עם אומן ידיד שעובד עם פיסות עץ. ברגע שהוא הביא לי פיסה כזאת במתנה, כבר הרגשתי שהיא מבקשת ממני להוסיף לה שורשים בעבודת מקרמה. שנים שאני "מדברת" עם פיסת העץ הזאת, ומתכננת לה את התוספת. היום, ניגשתי לעבודה.

זה לא נגמר ביום אחד. אין לי ספק שחלק מהעבודה של היום אפרום בעתיד. מה שחשוב הוא שהיום נתתי לידיים לרוץ, לעוף, לרקוד... לרפא. ולכמה שעות נתתי ללב לנוח, ולרגשות להתבהר, ולראש לטייל במישורים מוארים. וכשחזרתי למטלות היומיות, השחור היה יותר אפור, והכאב ליותר אי נוחות, והתסכול כבר הלך ובמקומו נשארה רק השלמה עם המצב. הכל עוד לא היה דבש, האור עוד לא חזר במלואו, עדיין מצאתי כח לחייך ולשמוח שהחייל שלנו מצא דקה להתקשר ולהגיד שהוא בסדר ושהוא יספר עוד כשיחזור לשבת.

אז כשהחברים לא זמינים מיד, ולא יודעים איך לעשות מדיטציה, ולא בא לכם להכריח את עצמינו לפעול בעסק, מצאו לכם איזו יצירה קטנה לעשות. גם אם זה רק לקלוע שרוך מקצוות חוט צמר, או לשרבט כמה עיגולים ומשולשים על נייר, או ליצור כמה צורות בלתי סדירות מאיזה בצק שיש לכם בהישג יד (או יודעים איך להכין אפילו בעיניים עצומות), תנו לידיים שלכם לנקות את הראש ואת הלב!